יום שני, 4 באפריל 2011

בלדה לנאיבי - על סטפון מארבורי

הרבה לפני שמתעסקים בכישרון (וברוך השם יש כישרון) צריך להבין קצת את הדמות שנקראת סטפון מארבורי. מארבורי גדל בקוני איילנד, כעוד חוליה בשרשרת ארוכה מאד של רכזים מצוינים (מארק ג`קסון וקני אנדרסון הם שתי דוגמאות שעולות לי לראש) שצמחו על מגרשי האספלט של ניו יורק. הוא אח שישי בן שבעה אחים (5 בנים ושתי אחיות תאומות) והמלחמה על המיקום מקבלת אצלו משמעויות הרבה יותר עמוקות מריבאונד.

מארבורי גדל ומתנהג עד היום לפי הקוד המעורפל שנקרא כבוד. מכיר את הערסים האלו של ה"תן כבוד, קבל כבוד, לא תתן כבוד קבל דקירה"? אז מארבורי הוא גירסת ניו יורק לזה. ולפי חוקי הכבוד שלו הניקס צריכים לכבד את ההסכם איתו, עד הדולר האחרון. זה יכול להראות כאילו חשוב יותר הכסף מאשר המשחק, אבל בשורה התחתונה כיבוד ההסכם הוא החלק המשמעותי כאן.

כבוד הוא גם מה שהוביל את מארבורי לדרוש לצאת ממינסוטה. מארבורי הרגיש שהוא לא מקבל מספיק כבוד והערכה מהמאמן (אלוהים ישמור, העדיפו את טום גוגליוטה על פניו) ועל כן דרש לצאת משם. קווין גארנט היה חבר טוב שלו שם והם תכננו להמשיך את הקריירה שלהם ביחד במינסוטה, אבל חוסר הכבוד מצד המאמן וההנהלה היו יותר מדי בשביל סטפון. אגב, עד היום גארנט מאד מעריך ואוהב את מארבורי, וניסה לגרום להנהלה להביא אותו במהלך הקיץ. מארבורי לא הסכים לקחת ביי-אאוט חלקי על החוזה שלו, והעסקה נפלה מהפרק.
גוגליוטה, שווה יותר ממארבורי?
טום גוגליוטה - שווה יותר ממארבורי?

בנוסף לנושא הכבוד למארבורי יש קשר עמוק מאד עם ניו יורק. אולי כחלק מעניין הכבוד, למארבורי מאד חשוב לעזור לילדים שבאו כמוהו ממקום נמוך ועל כן ייסד את הליין שלו "סטארבורי". למי שלא מכיר או שמע מדובר על ליין שהתחיל כליין נעליים שמיוצרות באותו האופן כמו הנעליים ה"מסחריות" (נייקי, אדידס) שנמכרות במאות דולרים, רק שמארבורי מוכר אותן בחנויות כלבו תמורת 14.98$. תמורת פחות מ-60 ש"ח. בהמשך התפרש קו ההנעלה שלו והפך גם לביגוד ספורט (דוגמת אנד-1) ואופנת רחוב. כל המוצרים שלו נמכרים תמורת מחירים שווים (כמעט) לכל כיס. בנוסף הוא מעסיק שבעה ספרים שמספרים את ילדי קוני איילנד בחינם.

למעט הקשרים שלו עם ניו יורק למארבורי יש קשר חזק מאד גם עם המשפחה שלו. סטפון ולה-טאשה הולכים ביחד מימי הקולג` ובקיץ שעבר מארבורי הודיע שהוא מתכוון לעבור לאיטליה בסוף החוזה עם הניקס, כיוון שלה-טאשה התאהבה במילאנו. בנוסף סטפון קעקע את האותיות LS - כמו הכינוי של הבן שלו - little stud. למארבורי גם פורטרט של בנו בעת שהיה תינוק. מארבורי גם לקח קשה מאד את העובדה שהניקס הסתירו ממנו את מות אביו (שנה שעברה) והסיפור הזה היה אחד מהגורמים העיקריים למשבר היחסים בינו לבין תומאס.

עוד בעניין הכבוד - מארבורי לקח קשה מאד את נושא החברים. מבחינתו חבריו לניקס בגדו בו כאשר לא עמדו לצידו מול המאמן החדש, ועוד יותר מכך - אייזיה תומאס פגע בו כאשר `לכלך` עליו שנה שעברה בתקשורת ומול הMSG. מארבורי ואייזיה היו חברים טובים במשך רוב הכהונה של תומאס, אבל בשנה שעברה כשתומאס כבר טבע, הוא ניסה למשוך את מארבורי איתו למטה ומארבורי לא סלח לו על זה.
מארבורי ותומאס - כבר לא חברים

עד כאן על מארבורי האדם.

מארבורי הכדורסלן הוא דמות בעייתית. מצד אחד מדובר בשחקן שהכשרון שלו עצום. עד לעונה האחרונה הוא היה - יחד עם אוסקר רוברטסון - השחקן היחיד שמחזיק בממוצע קריירה של למעלה מ-20 נקודות ו8 אסיסטים בממוצע. לא מג`יק, לא אייזיה, לא כריס פול. מארבורי וביג או. מארבורי יכול להשתלט על משחקים לבד ולגמור אותם עם תצוגת נקודות מדהימה, בנוסף הוא הרבה יותר קבוצתי ממה שמנסים לצייר אותו וכפועל יוצא ממה שדיברתי על נושא החברים נובע גם נושא הקבוצה. למארבורי לא הייתה בעיה לעלות מהספסל, כפי שניסו להציג את זה.

אם הכל כל כך טוב אז למה אני אומר שהוא בעייתי? כי האגו של מארבורי גדול יותר ממהכשרון שלו, עכשיו תנסו להבין באיזה גודל של אגו מדובר. למעשה, יש טענות בניו יורק שאם אוסאמה לא היה מפיל את מגדלי התאומים הם היו נופלים כדי לפנות מקום לאגו של מארבורי. את כל הסופרלטיבים שכתבתי עליו הוא יודע בעצמו. הוא יודע שאין עוד הרבה שחקנים עם כשרון כמו שלו, ולכן הוא מרגיש מספיק בטוח להצהיר הצהרות כמו "אין לי בעיה לעלות מהספסל, אבל אני יודע שהכדור יהיה בידיים שלי" ו-"אני הרכז הטוב ביותר בעולם" שיזכר לו לדראון עולם (מעניין מה יותר יזכר, זה או המשפט של לטרל ספריוול).

מארבורי - למרות שהוא קבוצתי - צריך לידו שחקן שיוכל לחלק את הכדורים כמו שצריך. למען האמת הסיטואציה האידיאלית בשבילו לדעתי היא בקליבלנד, באותו המקום שמו וויליאמס נחת אליו - ליד עוד מוביל כדור כמו דלונטה ווסט ולבטל לחלוטין כל אופציה אפשרית של דאבל טים על לברון. מארבורי גם חבר טוב של בן וואלאס שהיה חלק בקו הביגוד starbury.

שחקן גמור? אני מציע לא להספיד אותו כל כך מהר. אני מניח שאת השנה הוא יסיים בניו יורק, אבל שנה הבאה - במידה ולה-טאשה תרד מעניין איטליה - יהיה מעניין לראות איפה הוא ינחת. ההימור שלי אומר בוסטון, ליד KG ובמקום סם קאסל (שהחליף איתו מקומות בטרייד ששלח אותו לג`רזי).

אגב, מארבורי מגדיר את "רגע הכדורסל הגדול ביותר שלו" כאליפות התיכונים שלקח עם תיכון לינקולן ב1995. הוא מגדיר את הרגע הזה כאושר גדול והוא פשוט נשכב על הפארקט ובכה. העניין הוא שבNBA מדובר בביזנס. בחוזים. בכבוד. ואת כל אלו מארבורי שם לפני ההצלחה הספורטיבית של הקבוצה שלו.
מארבורי, לדעתי, הוא קורבן של האידיאלים של עצמו. האגו והכבוד העצמי הבלתי מתגמשים שלו מציבים אותו כמעין ג`נטלמן מצד אחד, אך כדמות מגוכחת מהצד השני. לאחרונה הוא הסכים לוותר על מיליון דולר מחוזהו (ששווה כ21.5 מיליון) תמורת שחרור מקבוצת הניקס, ואמר שהוא מוכן לשלם מיליון דולר עבור החופש שלו. אולי כשמסתכלים על כך מהזווית הזו, פתאום מבינים קצת את הצד של מארבורי, אולי הוא השפוי היחיד בעולם ה-NBA, זה שמתעקש לכבד הסכמים ומצפה ללויאליות מצד החברים. אולי, רק אולי, סטפון מארבורי הוא איש עקרונות נאיבי. אולי.

מארבורי וסטפון ג`וניור
מארבורי ובנו סטפון ג`וניור

אין תגובות:

פרסום תגובה