זו סצינה שחוזרת על עצמה לא מעט בסרטי אקשן וסרטי אסונות. משהו קטן - כמעט שולי - מעורר את תשומת ליבו של הגיבור. מושך את העין שלו וגורם לו להבין שמשהו עומד לקרות. זו יכולה להיות כוס מים שמרצדת על הדש בורד שמנבאת את בואו של הדינוזאור או טפטוף קל של מים שמרמז על בואו של שיטפון. אבל איכשהו, בNBA אף אחד לא הבין שהפרישה של דון נלסון כמאמן המעוטר ביותר בNBA מביאה סוף של עידן אמיתי. סוף שלא ברור איך תראה הNBA אחריו.
הצגת רשומות עם תוויות פיל ג'קסון. הצג את כל הרשומות
הצגת רשומות עם תוויות פיל ג'קסון. הצג את כל הרשומות
יום ראשון, 15 במאי 2011
סופה של תקופה
זו סצינה שחוזרת על עצמה לא מעט בסרטי אקשן וסרטי אסונות. משהו קטן - כמעט שולי - מעורר את תשומת ליבו של הגיבור. מושך את העין שלו וגורם לו להבין שמשהו עומד לקרות. זו יכולה להיות כוס מים שמרצדת על הדש בורד שמנבאת את בואו של הדינוזאור או טפטוף קל של מים שמרמז על בואו של שיטפון. אבל איכשהו, בNBA אף אחד לא הבין שהפרישה של דון נלסון כמאמן המעוטר ביותר בNBA מביאה סוף של עידן אמיתי. סוף שלא ברור איך תראה הNBA אחריו.
Labels:
ג'רי סלואן,
דון נלסון,
טים דאנקן,
כדורסל,
פיל ג'קסון,
קובי בראיינט,
קווין גארנט,
NBA
יום רביעי, 29 בדצמבר 2010
לשימוש שלוש שנים אחרי האליפות הראשונה
קבוצות של פיל ג'קסון הן כמו יין. בהתחלה הן צעירות, תוססות, מפתיעות. בהמשך הן נפתחות ומגלות טעמים חדשים ובסוף הן מאבדות את הקסם של ההתחלה, אבל עדיין עושות את העבודה, בסוף הן מתקלקלות לגמרי. יינות עוברים את התהליך הזה בפרק זמן שונה, לקבוצות של ג'קסון לוקח בדיוק את אותו הזמן מהפתיחה עד לתום תאריך התפוגה - שלוש שנים.
הירשם ל-
רשומות (Atom)