במשך חודש שלם אני מחכה שבאתר האינטרנט של בלייזר יעלו את הכתבה הנהדרת של ערן סלע על שון ג'יימס והחסימות. היה לי הרבה לכתוב על האלמנטים הפסיכולוגיים של החסימה, על איך שאורלנדו - למשל - משתמשת בדווייט הווארד בתור מרכז ההגנה שלה (ובצורה לא משהו) ומסתמכת כמעט בלעדית על יכולת החסימה שלו ועל החסימה בתור הגרסה המשודרגת של הדאנק. אבל אז איימי ויינהאוס מתה, ואני חשבתי על כריס אנדרסן, אחד החוסמים הטובים היום בNBA.
