לא נמאס לכם?

יש לי שאלה רצינית לשאול אתכם – לא נמאס לכם?

אני לא מדבר כרגע על הגזרות של הממשלה, או על החום הבלתי אפשרי. אני מדבר אליכם – אנשי הNBA, לא נמאס לכם מאותו הדבר?

גמר היסטורי?

25 שנה. תספרו אותם. 25 שנה עברו מאז שמג'יק שיחק את הגמר האחרון מול בירד. 

25 מאז שהגמר הוגדר ברמה של שחקן מול שחקן. הדז אפ. זה לא היה אייזיה תומאס מול מג'יק, אלא הבד בויז מול השואו טיים, אח"כ ג'ורדן נגד העולם, ב-94 קיבלנו הצצה קלה להאקים מול יואינג ושנה אח"כ האקים מול שאק, אבל הדיבור היה על הטבעת הראשונה של יואינג ואז על הקבוצה המרגשת של הרוקטס. בעשור האחרון אנחנו מדברים בכלל על צמדים, שלשות, קבוצות, ופתאום אנחנו חוזרים לזה, לשחקן מול שחקן, מאנו אה מאנו (למרות שמאנו, תודה לאל, יישאר בבית) לברון נגד דוראנט.

קצת מוזיקה, קצת כדורסל

שיר חדש (וטוב) לבוקה, סאבלימינל ממשיך את הקו המעפן וקצת כדורסל (אבל לאו דווקא על המשחק של מכבי היום)

משחקים בנדמה לי - מי יהיה הMVP לעונת 2012?

האולסטאר מגיע עוד דקה (החל מיום שישי), ועוד לפני שהעונה המוזרה הזו התחילה מתחילים להרגיש את הסיום שלה. האולסטאר, שייערך בדיוק חודשיים אחרי פתיחת העונה, כבר יהיה אחרי נקודת החצי. זה השלב שבו מתחילים להעריך מה יהיה בסיום העונה, איזה קבוצות יהיו בפלייאוף ומי יהיו המנצחים בתארים האישיים.

חודש עד לאולסטאר... קצת בחירות - נבחרת המזרח

בעוד חודש מהיום יחל סוף השבוע של האולסטאר לNBA. ההצבעה באתר הNBA בעיצומה והגיע הזמן לדעתי לבחור את המתמודדים.

האמת? אני בכלל לא מרחם על לברון ג'יימס (או: הסטירה)

ניר אוראל - חברי לבלוג SLAM בתפוז וחבר באופן כללי - כתב השבוע רשומה מעניינת על למה הוא מרחם על לברון ג'יימס. בעוד שבמשך סדרות הפלייאוף (בעיקר אחרי הסדרה מול הסלטיקס) הייתי כמעט היחיד שהגן על מיאמי בכלל ולברון בפרט (הכנס כאן בדיחה על זה שמיאמי לא עשו הגנה), בדיונים בפורום NBA ומכללות, פשוט בגלל שהם שיחקו באמת טוב, אחרי הדרך בה הם הפסידו - אין לי יותר רחמים עליהם.

בין ילדים, גברים וזקנים

הרבה זמן לא יצא לי לכתוב כאן על NBA, אז הנה - אני כותב.

סדרות הסיבוב הראשון הסתיימו, והעונה - למרות, ואולי בגלל, שאין קונטנדרית ברורה - קיבלנו סיבוב ראשון מעניין מאד ועם לא מעט משמעויות להמשך.

נבחרי העשור בNBA - סמול פורוורדים

ברוח גל סיכומי העשור ששטפו אותנו לפני איזה חודשיים, התחלתי פרוייקט שעלה בשלבים לפורום NBA ומכללות בו בחרתי את חמשת השחקנים המשמעותיים ביותר לטעמי בעשור האחרון בכל אחת מחמש עמדות הכדורסל. אני בכוונה כותב משמעותיים ולא טובים, מכיוון שחלק מהשחקנים האלו יותר מגלמים איזו תופעה שהשפיעה על הליגה, ופחות יצרו את האימפקט הזה בעצמם. הבחירות, אם לא מיותר לציין, סובייקטיביות לחלוטין ואתם מוזמנים להביע את דעתכם עליהן כאן או להצטרף לפורום ולדסקס דברים שם.

טופ סלקשן - מי נבחרי העונה שלי של הNBA (סיכום ביניים) - תארים קבוצתיים

עברנו בערך 60% מהעונה (50 משחקים, פלוס מינוס) ואפשר להתחיל לבחור את המצטיינים, המאכזבים וכל שאר שמות התואר שאוהבים לקשור לשחקני NBA. כמובן שהכל עוד יכול להשתנות ואף אחד לא מבטיח שהתמונה היום היא מה שתהיה בסוף העונה, אבל ללא ספק אפשר לראות מגמות. אז בלי שטויות נוספות - בואו נצא לדרך:

בקטנות

אחת הבעיות בניהול בלוג יומי זה 'מה קורה כשאין לי מה לכתוב'. במקרה שלי יצא שיומיים לא כתבתי, וגם היום אין כל כך על מה לכתוב. אז במקום לכתוב על משהו 'מקורי' (ואולי אני עוד אעלה היום משהו לפינת ה'משחקים בנדמה לי' על טרייד כלשהו) החלטתי להגיב לכמה דברים שפורסמו ברשת בשבוע האחרון.

(אגב, תמונת השער היא של האנק מודי מ'קליפורניקיישן' כי אם כבר מחסום כתיבה אז להתלות באילנות גבוהים, וגם בגלל שהסדרה עולה לעונה רביעית בשבוע הבא)

כוכב לא נולד? מי יהיה הMVP של ה-NBA?

הגביע המכוער הזה שאתם רואים כאן לפניכם הוא פסגת החלומות של כל שחקן NBA. מדובר בגביע ה-MVP. שמתורגם להיות השחקן הטוב ביותר בליגה הסדירה (התרגום המילולי הוא 'השחקן בעל הערך הרב ביותר'). אחרי שנתיים שבהן זכה לברון ג'יימס בגביע (זוכרים שהוא שיחק בקליבלנד פעם?) אנחנו עומדים היום בפני מצב שבו לא ממש ברור מי בכלל אמור להיות ה-MVP של העונה הזו ויותר גרוע - מי בכלל מתמודד על התואר?

פרסומת נחמדה + קצת נוסטלגיה

היום בצהריים אכלתי עם המשפחה של בת הזוג שלי. במהלך הארוחה שאלו אותי לגבי איזו פרסומת של מקדונלדס שמשתפים בה שני שחקנים שמטביעים ובסוף מישהו גונב להם את האוכל.