האולסטאר מגיע עוד דקה (החל מיום שישי), ועוד לפני שהעונה המוזרה הזו
התחילה מתחילים להרגיש את הסיום שלה. האולסטאר, שייערך בדיוק חודשיים אחרי פתיחת
העונה, כבר יהיה אחרי נקודת החצי. זה השלב שבו מתחילים להעריך מה יהיה בסיום
העונה, איזה קבוצות יהיו בפלייאוף ומי יהיו המנצחים בתארים האישיים.
במזרח יש לנו שלוש-ארבע קבוצות איכות: מיאמי והבולס מובילות בבטחה
(מרחק חצי משחק אחת מהשניה), אחריהן פילדלפיה, אורלנדו, אטלנטה ואינדיאנה מתחרות
על מקומות 3-6 (5-5.5 משחקים מאחורי מיאמי, כשלפילדלפיה, לפחות בינתיים, מובטח
מקום ברביעייה הראשונה כמובילת בית), אחריהן הניקס ובוסטון (9 משחקים מאחורי
מיאמי) כשקליבלנד, מילווקי ואולי גם דטרויט
המתעוררת (7-3 בעשרת האחרונים) עוד חולמות על מקום בפלייאוף {2.5 משחקים אחרי
הניקס ובוסטון לשתי הראשונות, דטרויט 3 משחקים מאחוריהן)
במערב, כרגיל, העניינים צמודים יותר. אוקלהומה נמצאת במהלכה של עונה
מצויינת, אחריה (שני משחקים) סן אנטוניו שנמצאת ברצף של עשרה ניצחונות, הקליפרס
המפתיעים ודאלאס המשתפרים נמצאים במרחק של 4 ו-4.5 נצחונות מהמובילה, ואז רצף של 7
קבוצות (לייקרס, ממפיס, יוסטון, פורטלנד, דנבר, יוטה ומינסוטה) במרחק 6-8.5 נצחונות
מהמובילה. אפילו פיניקס וגולדן סטייט (11 נצחונות מהמובילה) חולמות על הפלייאוף
ובעונה כל כך אינטנסיבית רצף של 5-6 נצחונות יכול להיות ההבדל.
כששנה שעברה עסקתי בנושא הMVP הראיתי שב-20 השנים האחרונות, למעט שני
חריגים (נאש ב-2004, בראיינט ב-2008), שחקן יזכה בMVP של העונה הסדירה רק אם
הקבוצה שלו סיימה באחד משני המקומות הראשונים בליגה ואם היא ניצחה בכ-70% מהמשחקים
שלה לפחות. גם שנה שעברה הטענה הזו אומתה (עם דרק רוז, שהבולס שלו סיימו את הליגה
במקום הראשון וניצחו ב-62 מ-82 המשחקים בעונה הסדירה) בהנחה שהליגה לא תשתגע ותחליט לתת דווקא לג'רמי
לין את התואר, מי עומד בקריטריונים?
ארבע קבוצות כרגע עומדות על מאזן של למעלה מ-70%: מיאמי ושיקאגו
במזרח, אוקלהומה סיטי וסן אנטוניו במערב. מעבר אליהן רק הקליפרס עוברים את ה-65.5%
הצלחה. בסבירות מאד גבוהה שהMVP יגיע מאחת מהקבוצות הללו:
נתחיל משיקאגו והMVP היוצא – דרק רוז. מ-33
המשחקים שהבולס שיחקו עד עכשיו רוז הפסיד 10. המאזן של הבולס בלעדיו? 7 נצחונות, 3
הפסדים. אמנם לא מדובר ב78% הצלחה איתו, ואמנם רוב המשחקים היו מול קבוצות רעות
(וב-2 מ-3 המשחקים של הבולס בלי רוז מול קבוצות פלייאוף הבולס הפסידו) אבל עדיין
הנתון הזה עומד לרעתו. גם הירידה במספרים לא מצדיקה תואר MVP שני ברצף. מישהו אחר
משיקאגו? למרות שלואל דנג נבחר (ובצדק) לאולסטאר השנה, הוא לא חומר לMVP. קרלוס בוזר? הוא בעיקר עלה לכותרות כמישהו
שרוז רוצה לשלוח ללוס אנג'לס עבור פאו גאסול. 'נאף סייד.
בסן אנטוניו גם לא נמצא את השחקן המצטיין. עם כל הכבוד לטוני פארקר
(19.5 נקודות, 8 אסיסטים) הקרדיט מגיע בעיקר לגרג פופוביץ' שיודע לנהל את הרוטציה
של סן אנטוניו בצורה מופתית (10 שחקנים מעל ל-20 דקות) ולהתעלות גם על פציעות של
שחקני מפתח כמו מאנו ג'ינובילי. פופוביץ' צריך להיות מאמן העונה אולי, ולקבל קרדיט
על מה שעשה עם חברים כמו דאני גרין, קוואי לאונרד, גראי ניל וטיאגו ספליטר, אבל
תואר הMVP לא ינחת השנה בטקסס (וזה בלי קשר לעובדה
שהמאזן של סן אנטוניו מטעה בגלל רצף 10 הניצחונות)
נשארנו עם שלוש קבוצות, שכל אחת מהן מונהגת על ידי שני שחקנים
מרכזיים: הקליפרס עם בלייק גריפין וכריס פול, OKC עם קווין דוראנט וראסל
ווסטברוק ומיאמי עם לברון ג'יימס ודוויין וייד.
גריפין השנה ירד מאד באחוזי העונשין ומציג ירידה גם בכמויות
הריבאונדים, באסיסטים, בכמות הפעמים שהוא מגיע לקו וכתוצאה מכך גם בנקודות. מצד
שני הוא שיפר את אחוזי הקליעה מהשדה והמספרים שלו השנה דומים למספרים שלו שנה
שעברה אחרי האולסטאר (והפריצה של דיאנדרה ג'ורדן). בימים האחרונים מתגברת הטענה
שבלייק הוא סה"כ היילייט פילם אנושי ואוברייטד, והטענה הזו, לטעמי, מגוכחת.
בנאדם לא מגיע לממוצעים של 22 נקודות, 11 ריבאונדים ו-3 אסיסטים למשחק מהיילייטים.
יש כאן שחקן אמיתי.
אבל בלייק לא יזכה בMVP, לפחות בינתיים לא. וזה
בגלל שיש שריף חדש בעיר המלאכים, שאחראי יותר מבלייק על המאזן המפתיע של הקליפרס,
וזהו כריס פול. פול חוזר לכושר המצוין שלו מתקופת ניו אורלינס, רק שהפעם יש לו
שחקנים לשחק איתם – צ'אנסי בילאפס (עד שנפצע) קארון באטלר
(החתמה מצוינת), רנדי פוי, אריק בלדסו וכמובן
דיאנדרה ג'ורדן ובלייק גריפין. המספרים שלו אמנם 'נמוכים' יחסית למספרי הMVP שהתרגלנו לראות ('רק' 18.5 נקודות, 8.5
אסיסטים, 2.5 חטיפות) אבל כמו במקרה הMVP של סטיב
נאש, אצלו באמת התרומה לקבוצה נמדדת באמצעות השיפור במד הנצחונות.
משם עוברים לאוקלהומה, שם דוראנט הצליח לשפר את המספרים שלו באחוזי
שדה, ריבאונדים, אסיסטים, חטיפות וחסימות (למרות שהוא משחק פחות דקות), תוך שהוא
לוקח על הגב את הת'אנדר למקום ראשון במערב בלי תחרות אמיתית. גם העובדה שהאריך
חוזה בת'אנדר ונמנע מסאגות נוסח אנת'וני\לברון\הווארד משחקת לטובתו. ווסטברוק לידו
(23.2 נקודות וכמעט 5 ריבאונדים, שיפר גם את תחום אחוזי השדה ועלה ליותר מ-47%) גם
לא מפחד לזרוק ולקחת את ההובלה כשלא הולך, וזה הנתון היחיד שמשחק נגד דוראנט. אבל
עדיין, האישיות החיובית שלו בתקופה שבה הNBA עדיין מנסה למחות את זכר
השביתה, יחד עם המספרים הנהדרים שהוא מציג וההובלה של הת'אנדר הם קייס מספיק.
המועמד האחרון שלנו הוא לברון ג'יימס. לברון השלים תוך שנה וקצת מהפך
והפך את ההיט לקבוצה שלו, כשוייד הוא הסיידקיק.
המספרים שלו מראים 28 נקודות למשחק ב-55% מדהימים מהשדה, 8 ריבאונדים וכמעט
7 אסיסטים למשחק. העובדה שההיט עומדת על
מאזן של 8 נצחונות מול הפסד בודד כשוייד לא משחק (כולל נצחונות מול אינדיאנה ב-35
הפרש, על סן אנטוניו ב-22 הפרש, על פילדלפיה ב-19 הפרש ועל הלייקרס ב-11) רק מראים
עד כמה ההיט עמידים בלעדיו, וזה בזכות לברון. מה משחק נגדו? בעיקר העובדה שהוא כבר
זכה בשני תארים כאלה, ולדוראנט וכריס פול עדיין אין.
אני כמעט משוכנע שתואר הMVP יגיע לאחד משלושת השחקנים
האלו. לדעתי לברון מחזיק בכל זאת, נכון להיום, ביתרון על דוראנט, שיגיע שני ועל
פול שמסיים שלישי את המירוץ הזה. מה דעתכם?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה