יום חמישי, 6 בינואר 2011

בקטנות



אחת הבעיות בניהול בלוג יומי זה 'מה קורה כשאין לי מה לכתוב'. במקרה שלי יצא שיומיים לא כתבתי, וגם היום אין כל כך על מה לכתוב. אז במקום לכתוב על משהו 'מקורי' (ואולי אני עוד אעלה היום משהו לפינת ה'משחקים בנדמה לי' על טרייד כלשהו) החלטתי להגיב לכמה דברים שפורסמו ברשת בשבוע האחרון.

(אגב, תמונת השער היא של האנק מודי מ'קליפורניקיישן' כי אם כבר מחסום כתיבה אז להתלות באילנות גבוהים, וגם בגלל שהסדרה עולה לעונה רביעית בשבוע הבא)




1. אור שקדי מ'וואלה!' תוהה בטור סיכום המחזור שלו למה דורון פרקינס עדיין איתנו ולא בNBA. אני מאד אוהב את פרקינס, ומאד מעריך אותו על מה שהוא עושה במכבי בשנתיים האחרונות, אבל לשאול כזו שאלה זה לא רציני. ב-NBA, בניגוד לאירופה, אתה צריך להיות מצוין במשהו ספיציפי ועל הדרך להיות חריג אתלטי. לכספי למשל, הייתה את האתלטיות, אבל הוא לא היה מקבל דקות אם הוא לא היה משכלל את יכולת הקליעה שלו מבחוץ לשלמות. בניגוד לויל ביינום (שמשום מה זכרתי שהשווה לפרקינס בכתבה, אבל לא משנה) לפרקינס אין את היכולת הפיזית או האתלטית שתתן לו את היתרון הזה. פרקינס הוא שחקן - כמו כספי - שנבנה על הגנה ומהלכי 'האסל'. אין לו קליעה יציבה מבחוץ והוא לא יצליח לעבור בצעד הראשון הרבה מהשחקנים בNBA. זה לא שהוא לא יכול להגיע לשם, אבל זה מאד תלוי סיטואציה וזה ממש לא טריוויאלי להגיע לשם. שחקנים כמו ג'טר או רוג'ר מייסון התחילו מחוזים לא מובטחים והצליחו (עד כמה שהצליחו) בעיקר בגלל ניצול של סיטואציה. בקבוצה הנכונה ועם המאמן הנכון פרקינס יכול להיות רכז מחליף סביר, אבל להצהיר שהמקום שלו בNBA זה לא רציני.



2. אייל גרוסברד מ'ספורט 5' קבע שפאו גאסול הוא כדורסלן השנה 2010. אני לא מכיר אישית את גרוסברד, הוא התארח כמה פעמים בפורום NBA ומכללות ועושה רושם של בנאדם נחמד, Having said that אני לא בטוח שאפילו הוא מאמין שפאו גאסול הוא כדורסלן השנה. לעונה שעברה היו שלוש אפשרויות בלבד לבחירת הכדורסלן של השנה: קובי בראיינט שהשיג טבעת חמישית, קווין דוראנט שהתקדם למעמד סופר-סטאר או לברון ג'יימס עם MVP שני ברצף. ואז הגיע הקיץ וכל הבלאגן סביב לברון ג'יימס ויש לנו נוק אאוט. דוראנט גילם את האיש הטוב באליפות העולם, אבל זה לא הספיק. במשך שנתיים הליגה כולה הסתובבה סביב הביטוי 'קיץ 2010'. תשאלו היום חצי מהמנג'רים בליגה מתי פאו גאסול מסיים חוזה ואני לא בטוח שידעו. 
כמו שפיפן לא היה יכול לזכות בתואר כדורסלן השנה כל עוד ג'ורדן היה לידו, ככה גם לפאו אין את האפשרות הזו, בטח לא בשנה שהייתה כל כך בשליטה של לברון ג'יימס.



3. מכר-חבר טוב וכותב מצוין, מתן 'טאקטיק', נתן ביקורת על האלבום החדש של קוואמי. אני מוכרח לציין שלא מאד ברור לי מה השורה התחתונה או עד כמה מתן אהב את האלבום, אבל זה מובן. קוואמי באלבום הזה החליט לעשות דווקא. כמו שכתבתי כאן לפני כמה ימים על המצעד שלמרות שהוא מושקע הוא יותר מהכל מריח מפלצנות? אז ככה גם האלבום של קוואמי. ברוב האלבום ההרגשה הכללית היא 'אני עושה את זה כי אני יכול וכי אני מיוחד'. והתחושה הזו פשוט לא נותנת לי להנות מהאלבום. מי שאוהב להתהדר בהכרה של כל תת ז'אנר שקיים עלי אדמות ושסוגד לפורטיס יהנה מהאלבום. מי שמחפש את המוזיקה שלו ישירה ומהנה, פחות יתחבר. האלבום השני של קוואמי היה מצוין ברובו, האלבום החדש הוא פשוט פספוס ענק לדעתי. מה שכן, אני חייב לתת קרדיט על החלקים שבהם הוא נכנס ישירות בחבר'ה כמו אלי ישי ואביגדור ליברמן, בעידן שבו רוב הצעקות נעשות דרך טוקבקים (ורובן משתייכות לצד השני של המפה הפוליטית) טוב לשמוע מישהו שצועק גם משמאל.



אין תגובות:

פרסום תגובה