יום שני, 29 באוגוסט 2011

השולפים המהירים במערב (ובמזרח) - על ההסתבכויות של שחקני הNBA


לפני קצת פחות משנתיים, השם של ג'אוואריס קריטנטון עלה לכותרות בתור הצד הפחות מוכר בתקרית שליפת האקדחים בחדר ההלבשה של הוושינגטון וויזארדס (שלמקרה ששכחתם - שינתה את שמה מהשם Bullets, יעני כדורי אקדח, בגלל שראש הקבוצה החליט שהשם מעודד אלימות). אתמול פורסמו ידיעות כי קריטנטון נעצר בחשד לרצח של אישה בת 22 (על מנת לדייק, קריטנטון זוהה ברכב ממנו נפתחה האש אל עבר האישה, והאש כוונה אל עבר בחור עימו קריטנטון היה מסוכסך). השילוב של השביתה והמעשה הביאו אותי לכתוב על כמה ממעשי הפשע היותר מפורסמים בתולדות הNBA.

לא סתם וורנון מקסוול נודע בכינוי MAD MAX (מקס הזועם או מקס המשוגע). ברזומה של מקסוול - שנרשם בהיסטורית הNBA כשחקן החמישי אי פעם שקלע 30 נקודות ברבע - יש מאסר בשל אחזקת נשק, נהיגה בשכרות ואי תשלום מזונות. אבל האירוע המשמעותי ביותר בהיסטוריה של מקסוול היה בשנת 1995 ובו מקסוול, אז שחקן יוסטון, רץ למרומי היציע לאוהד שקילל אותו הכניס לו אגרוף והודיע לו שהוא הולך לחרבן לו לתוך הגוף אחרי שהוא יקרע לו את הראש מהצוואר. מקסוול הושעה מהליגה ל-10 משחקים (אגב, המקרה הבא שבו שחקן רב עם אוהד הייתה בקטטה המפורסמת בפאלאס ב-2004)



 

גם צ'ארלס בארקלי, הפרשן הצבעוני דהיום וMVP הליגה בעבר, נודע בזכות כמה הסתבכויות עם אוהדים. במקרה אחד זרק בארקלי אוהד (או סתם אדם מהישוב, אני לא חושב שהוא אוהד אותו היום) דרך חלון של פאב ובמקרה אחר הוא ירק על ילדה. אתם יכולים לסמוך על בארקלי שידע לצאת מזה במילים: ההסבר שלו לתקרית האחרונה הייתה 'אני מצטער שפגעתי בילדה, בכלל התכוונתי לפגוע באבא שלה'. אוקיי צ'ארלס, אנחנו סולחים לך.





מכוכב בפילדלפיה וMVP אחד למשנהו: אלן אייברסון ייצג בסוף שנות ה-90 את תרבות ההיפ-הופ והכנופיות כלפי הקהל הרחב (על אף שמעולם לא השתייך לכנופייה). ההסתבכות הגדולה שלו הייתה עוד בתקופת התיכון כאשר הגיע עם מספר חברים לאולם באולינג ובמקום התפתחה קטטה בין אייברסון וחבריו לקבוצה של נערים לבנים שהיו במקום. אותה קבוצה של נערים העידה כי אייברסון שבר כיסא על ראש של נערה שהייתה עמם (על אף שהדבר לא נקלט במצלמות האבטחה במקום) ואייברסון נשלח לכלא לנוער. מושל וירג'יניה חנן אותו במיוחד על מנת שיוכל לסיים תיכון ולהתקבל לקולג' והשאר היסטוריה. בהמשך שמועות קשרו את אייברסון להסתבכויות כבדות בעולם ההימורים כמו גם לעישון סמים ונהיגה בשכרות.

דרק קולמן תמיד היה שחקן עם בעיות התנהגות, בין השאר הוא זכור ממריבות שהיו לו עם צ'אק דיילי (מאמן נבחרת החלומות וזה שהצליח לביית אפילו את דניס רודמן) על כך שהוא לא מוכן לעלות להתאמן עם שרוכים סגורים. גם שמועות על מרוצי מכוניות בארגונו היו בשנות ה-90 (שחקנים נהגו להתערב על נהיגה מהירה, במסגרת התערבות כזו נהרג בובי פילס, חברו לקבוצה של קולמן בשארלוט), אבל הסיפור החמור ביותר היה דווקא בניו יורק, במועדון בניהולו של קולמן, צעיר בן 19 זרק מילה לא במקום לעבר קולמן שרדף אחריו, הפליא בו את מכותיו ובסוף זרק אותו, קשור, ביער מחוץ לעיר ניו יורק. אולי מרגול צריכה להשתמש בו כגובה?


הסתבכות אחרת - שאמנם לא קשורה ישירות לNBA - הייתה לג'ייסון וויליאמס. הרכז הוירטואוז שעד לשנה שעברה חילטר פה ושם בליגה, רשם שיא כשהוא הורחק ממשחקי המכללות שלו פעם אחרי פעם עקב עישון סמים. עכשיו, עישון סמים הוא לא דבר נדיר - בוודאי לא בקרב שחקי כדורסל - אבל וויליאמס רשם שיא אישי כשהצליח להתפס יום אחרי יום על עבירות סמים בקולג'. 


אבל כנראה שהתקרית המפורסמת ביותר שקשורה לפלילים ולNBA (ונשים כרגע את מייקל ג'ורדן ונושאי ההימורים בצד, כמו גם את בראיינט ופרשת האונס) הוא המקרה של לטרל ספריוול. 'ספרי' היה גם כן פרחח מדור ההיפ-הופ שבNBA שנאו והקהל אהב. אחרי מריבות חוזרות ונשנות עם המאמן פי.ג'יי קרליסימו ואחרי שבתוך מספר חודשים נשלחו מהקבוצה שני חבריו הטובים כריס וובר (שגם הוא, אגב, הסתבך לא אחת עם החוק - פעם אחת, למשל, אישה טענה שהוא הטריד אותה מינית יחד עם חברו ג'וואן הווארד ופעם אחרת הוא נתפס נוהג לאימון בוקר תחת השפעת מריחואנה) ובילי אוונס. ספריוול התחיל להבריז מאימונים, לצעוק על המאמן וללכת מכות באימונים עם חבריו לקבוצה - כולל ביירון יוסטון שזה כמו מייק טייסון בגובה שני מטר. הפיצוץ הגיע כאשר באימון מסוים ספריוול קפץ על המאמן וחנק אותו (דיווחים מהאימון מספרים שחברי הקבוצה לא עשו מאמץ להפריד בין השניים), ספרי ספג את עונש ההרחקה הארוך ביותר בתולדות הNBA (עד שהגיע רון ארטסט) וסיים את דרכו עם הווריורס.

אין תגובות:

פרסום תגובה