יום שלישי, 23 באוגוסט 2011

דרושה יד מכוונת (ביקורת על המיקסטייפ 4:47 של אורטגה, נכתבה ב-2009)



נתחיל ממה שנקרא גילוי נאות. מושא הפוסט הזה - אורטגה - הוא בנאדם שיצא לי להתוודע אליו (ממסיבות והופעות) ויש לי אליו הערכה רבה כבנאדם וכאומן. לאור העובדה הזו, ולאור כך שהפוסט נכתב לפני שיום כיפור מתחיל, אני מקווה שאורטגה יסלח לי על מה שאני הולך לכתוב על המיקסטייפ החדש שלו - 4:47.


על אורטגה כתבתי ב`גלגול הקודם` שלו. יחד עם השותף המוזיקלי שלו דאז - פלד - הוא הוציא את אחד מאלבומי ההארדקור המשמעותיים בהיפ-הופ הישראלי (ולא שיצאו כל כך הרבה, כן?). בהמשך התגודדה קבוצה קטנה שכונתה `הקבינט של הא-ב` שכללה את ההרכבים הכי חמים היום בהיפ-הופ - אקסום, כהן את מושון ופלד ואורטגה. מסביב לגרעין הזה התחילה עלייה של פליטי הפרברים רפיוג`יז ואמנים נוספים כמו לוקץ`, נצ`י נץ` ותכל`ס.




אורטגה (מימין) בצילומים לקליפ `תקוות` מתוך המיקסטייפ

  אחרי אלבום אחד, דיבורים על אלבום נוסף (שנגנז, ואולי - אינשאללה - עוד יגיע בדרכי פלא לרשת) החליטו פלד ואורטגה לסיים את דרכם האמנותית המשותפת. פלד קצת נעלם בתקופה האחרונה (או לפחות עבר לעבוד רחוק יותר מאור הזרקורים) בעוד שאורטגה לחץ חזק ככל האפשר על דוושת הגז. זה - אם תשאלו אותו - 4:47.

4:20 הוא מושג עולמי ידוע. מדובר על שעת הסטלנות העולמית. המקור לזה לא ברור - חלק טוענים שזהו קוד הקריאה בקשר לעישון גראס (כפי ש-187 הוא קוד לרצח) וחלק טוענים שזה אשכרה היה מנהג של איזו משפחת אצולה לעשן גראס בשעה הזו, כמו התה של חמש בערב אצל הבריטים, בויקיפדיה אתם יכולים לקרוא על המקור האמיתי. אורטגה המציא את ה4:47 כקונטרה למושג הזה. 4:47 זו השעה לקום, לתת בראש ולעבוד על המוזיקה. אין ספק שמהבחינה הזו, השם מתאים למיקסטייפ. אורטגה נכנס לפול-גז והתחיל לדחוף את עצמו קדימה כאמן סולו.





אורטגה (באמצע) עם מיכאל כהן מ`כהן את מושון` (מימין), לוקץ` (משמאל) ואורי שוחט (יושב) מההקלטות לאלבום השני של לוקץ`

  אולי לא הוגן לתת ביקורת על המיקסטייפ אחרי 2-3 שמיעות בלבד, אבל אני לא בטוח שהדעה שלי תשתנה. אורטגה הוא אמן של פלואו, אבל המיקסטייפ ככלל סובל ממספר בעיות.

הבעיה הראשונה נובעת מהליריקה. באחד מהשירים האחרונים שאורטגה שחרר - נקרא `פשוט מסובך` בו הוא מראפרפ עם ראפר צעיר אחר בשם בלקאאוט - הוא אומר `אני מנסה להיות אני, יש לי חומר רציני, אני מחכה למומנטום`. מהבחינה הזו 4:47 הייתה אמורה להיות ההצהרה האמיתית שלו. רוב השירים שלו עוסקים יותר מדי באגו וחוזרים על עצמם יותר מדי. אין בעיה כללית בשירי אגו - סאבלימינל בנה קריירה עליהם - אבל צריך לדעת איך לבצע אותם. המיקסטייפ בשלב מסוים מתחיל להשמע מונוטוני מבחינה ליריקלית, ומהבחינה הזו - לצערי - ציפיתי ליותר. מבחינה טקסטואלית שני שירים שכן שווה לציין לטובה הם "או.טי.ג`י" ו"מה באמת נסגר" שמצליחים להתרומם מעל שאר המיקסטייפ.

בעיה מספר שתיים היא ההפקה המוזיקלית על כל הפנים בה - החל מהסאונד הסינטטי מדי, דרך עבודה לא נכונה (לדעתי) על הכפלות של השירות ובקואצ`ינג של הראפ ועד לעריכת הערוצים בסאונד. אורטגה לקח כמפיק אחראי על האלבום הזה את בורגור - מפיק דאבסטפ שעובד עם הרכבים מחו"ל - והתוצאה שונה מרוב הדברים ששומעים היום בהיפ-הופ, ובעיקר פחות `מהודקים`. (אגב, אף מילה על השאלת ליין התופים של ATLiens ברצועה `מה באמת נסגר`).





עטיפת האלבום ATLiens של אאוטקאסט

אורטגה עצמו התנסה בהפקה באלבום, וגם כאן - יש מקום לשיפור בצד הטכני. לדוגמה הרצועה האהובה עליי במיקסטייפ - `גשר צר` בה הוא מארח את לוקץ` ונצ`י נץ` - היא רצועה עם פוטנציאל להפוך להמנון הארד-קור בארץ. אבל הפזמון מזייף (בעיקר בהתחלה) ולא ממש מתכתב עם המנגינה, המיקס עשוי בצורה שבה האינסטרומנטל עולה הרבה מאד פעמים על הראפ עצמו ומוציא ממנו את הפוקוס וההכפלות של השירה יוצאות לפעמים לא ברור. בנוסף הביט עצמו סינטטי מדי וחסר רגש של ביט היפ-הופ `אמיתי`.

בסופו של דבר אורטגה הוא אמ.סי מוכשר מאד, שעם הכלים הנכונים יוכל גם לעשות דברים יפים בהפקה (את הכשרון לכתוב פזמונים כבר יש לו) אבל לדעתי הוא צריך יד מכוונת בכל השלבים. החל מההקלטות והראפ עצמו, דרך ההפקה של הביטים, עובר במיקסים ועד לקאט הסופי לאלבום. למזלו של אורטגה (שוב, לדעתי) יש לו בדיוק את הבנאדם הזה מתחת לאף. אורי שוחט, שעבד עם השמות הכי גדולים בהיפ-הופ בארץ, כבר הוציא מאורטגה את שני הבתים הכי טובים שלו לטעמי (ב`בום` הרמיקס וב`אחושילינג 2`). אני בטוח שנשמע עוד הרבה מאורטגה בהמשך.

אגב, הופעת ההשקה של האלבום תיערך ב3.10 בתל-אביב ושבוע אח"כ היא עולה לירושלים. אני מקווה להגיע להשקה בת"א. נתראה שם.



כל התמונות (למעט עטיפת האלבום ATLiens מהפורום של אורטגה)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה