יום שישי, 14 בינואר 2011

הפוינט גארד הטוב בעולם?

איך אני אוהב את הדיונים האלה על הפוינט גארד הטוב בעולם. זה לא חייב להיות בהכרח פוינט גארד, זה יכול להיות גם סנטר\שוטינג גארד\שחקן\פלאפל. כמובן שאין לזה תשובה אחת, ובגרסה המצונזרת למשפט הידוע - דעות זה כמו אפים, לכל אחד יש אחד.



בפורום NBA ומכללות החל דיון לגבי ראג'ון רונדו, הפוינט גארד של הסלטיקס, בין השאר עלתה שם הטענה שהוא - הוא ולא מלאך, הוא ולא שרף, הוא ולא מאיר טפירו - הרכז הטוב בNBA היום. רונדו מוביל היום את הNBA באסיסטים, בפער ניכר מהמקום השני. יחד איתו נמצאים בחמישייה סטיב נאש הבלתי נגמר מהסאנס, כריס פול מניו אורלינס, חוזה קלדרון של טורונטו ודרון וויליאמס מיוטה. על בעוד שלפול ו-וויליאמס יש קייס טוב לטענת הפוינט גארד הטוב בNBA, את נאש מעט מאד אנשים יזכירו כמועמד בתחרות הזו, וקלדרון יגיד תודה יפה אם הוא יתברג לטופ 10.


כמובן שנושא מסירת האסיסטים הוא נושא חשוב, אבל הוא לא הכל. רונדו אמנם מוסר יותר מכל אחד אחר, אבל הוא גם לא ממש קולע. כל ארבעת החברים ברשימה הזו קולעים טוב יותר ממנו. למעשה, בין 15 המוסרים הטובים בליגה יש רק אחד (ג'ייסון קיד מדאלאס) שקולע פחות מרונדו, אז כנראה שצריך להתחשב גם בפקטור הזה.

לשם כך נבדוק מדד נוסף - שקלול של קליעה ומסירה. לצורך העניין אסיסט יהיה שווה 2.5 נקודות כיוון שבחצי מהפעמים (בחישוב גס) הוא יסתיים בשלשה או בסל+פאול. במקרה הזה באמת אפשר לראות את החסרון של רונדו, ממוצע הנקודות הנמוך שלו מוריד אותו למקום השלישי במדד היעילות הזה, בעוד שדרק רוז - שכלל לא היה חלק מחמשת מוסרי האסיסטים - עולה למקום השני. כאן גם נכנס לברון ג'יימס לתמונה, שאמנם לא מוגדר כפוינט גארד על פי הספר, אך בהחלט מנהל את ההתקפה של מיאמי.

בואו נכניס עוד פקטור לעניין - קצב צבירת הנקודות של הקבוצה. הרי אם פיניקס, למשל, קולעת 110 נקודות למשחק (היא לא, סתם כדוגמה) ושארלוט (לא רלוונטית) קולעת 90 נקודות למשחק, מן הסתם קצב צבירת הנקודות והאסיסטים של הרכזים שלהם יהיה שונה. אז מה המדד כאן?

לשם כך לקחתי את מספר הנקודות של כל קבוצה ובדקתי מה השיעור (באחוזים) מסך הנקודות של הקבוצה. סטיב נאש, למשל, יוצא כאן מהתמונה, כיוון שקצב צבירת הנקודות של הקבוצה שלו (105.97) גבוה בהרבה מאשר של ניו אורלינס (93.92) מה שמכניס את כריס פול בחזרה לתמונה. גם כאן צמרת הרכזים לא משתנה - דרון וויליאמס ראשון, דרק רוז שני וראג'ון רונדו שלישי.

אז זהו? הגענו למסקנה חד משמעית? לא ממש. יש משהו אחד נוסף שמשותף לארבעה מהחמישייה הזו (למעט כריס פול) - כולם משחקים למעלה מ-37 דקות למשחק. אולי זה לא נשמע הרבה, אבל באופן מפתיע אולי, למעט ריימונד פלטון אין עוד רכז ב15 המובילים שמשחק כזו כמות דקות.

רשימת מוסרי האסיסטים לא משתנה משמעותית - קלדרון שלישי לפני כריס פול ודרון וויליאמס יוצא מהחמישיה לטובת ג'ייסון קיד הוותיק מדאלאס. מצד שני כשמודדים את מדד התרומה היחסית (בהתחשב בכמות הנקודות של הקבוצה) התמונה משתנה משמעותית. סטיב נאש ניצב בגאון בראש הטבלה, ואחריו כריס פול. וויליאמס, רוז ורונדו מגיעים רק אחריהם, ובפער יחסית גדול. יותר מכל דבר, ניתן לראות כאן את התרומה האבסולוטית של נאש לפיניקס, בעיקר בעידן של אחרי אמארה, כאשר הוא השחקן המרכזי הכמעט יחיד שם. כאשר מבטלים את הפקטור של קצב הקבוצה ההבדל גדול אפילו יותר, ונאש מוביל על הבא אחריו בתור בכ-15%.

אז מה המסקנה? כאמור אין החלטה חד משמעית בנושא. ניתן כמובן להמשיך ולפתח את הדירוג הזה (למשל להכניס סטטיסטיקות הגנתיות או יעילות לפי אחוזי שדה ו\או איבודים). לטעמי - דרון וויליאמס הוא הרכז הטוב בליגה היום, ודרק רוז מעט אחריו. רונדו נכנס לקרב צמוד על המקום השלישי עם כריס פול וראסל ווסטברוק (שלא מופיע כאן באף טבלה) ונאש אחריהם.

אבל רציני רגע, מה הפלאפל הכי טוב?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה