יום רביעי, 19 בינואר 2011

טופ סלקשן - הבחירות שלי לאולסטאר - תחרות השלשות


חגיגת האולסטאר השנתית מתקרבת (ותתקיים הפעם בלוס אנג'לס), והשמות מתחילים להרשם. אחרי האנטי-קליימקס של הנבחרים לתחרות ההטבעות (אני עוד אכתוב את הנבחרת שאני רוצה לראות), החלטתי לקחת את העניינים לידיים ולבחור את הנבחרים שלי לתחרויות ולנבחרות השונות - אתם מוזמנים להביע את דעותיכם.
נתחיל עם תחרות השלשות, התחרות מוסדה לפני 25 שנה (לדעתי כי לארי בירד התרעם על זה שהוא לא יכול להשתתף בתחרות הדאנק ורצה גם תחרות משלו) ובנויה מחמש תחנות, אשר בכל אחת מהן 5 כדורים - 4 ש'שווים' נקודה אחת ועוד אחד (אדום-כחול-לבן) ששווה שתי נקודות. יש 60 שניות להשלים את כל 25 הזריקות.
לתחרות מגיעים כל שנה שישה אנשים ומורכבת משני שלבים - הסיבוב הראשון בו כולם זורקים, והסיבוב השני ובו זורקים שלושת הטובים ביותר מהסיבוב הראשון. מי שמגיע לתוצאה הגבוהה ביותר בסיבוב השני הוא הזוכה.

אז מי המועמדים שלי לתחרות?


ריי אלן (בוסטון סלטיקס) 
ממוצעי עונה בשלשות: 2.2 שלשות למשחק (שישי בליגה), 47.9% לשלוש (שלישי)
היסטוריה בתחרות השלשות: השתתף 5 פעמים, פעם אחרונה ב-2006. זכה ב2001 בתואר.
למה מגיע לו להיות שם? קלעי השלשות הטוב בליגה, שגם עומד לשבור את שיא הNBA בשלשות (בקצב הזה תוך 14 משחקים). מציג העונה יכולת משופרת מחוץ לקשת ובכלל.




גילברט ארינאס (אורלנדו מג'יק)
ממוצעי עונה בשלשות: 1.9 שלשות למשחק (עשירי בליגה), 33.5% משלוש (עזבו, לא חשוב)
היסטוריה בתחרות השלשות: השתתף פעמיים, פעם אחרונה ב-2007.
למה מגיע לו להיות שם? כדי לסיים את המהלך חזרה ללגיטימיות ב-NBA, אחרי שנתיים קשות עקב פציעה, שמועות על ירידה מוחלטת מהפסים ותקרית האקדח המפורסמת. הוא עבר לפלורידה ויכול לקבל את החותמת הסופית בעיר הולדתו לוס אנג'לס.



ניק יאנג (וושינגטון וויזארדס)
ממוצעי עונה בשלשות: 1.7 שלשות למשחק (29 בליגה), 41.4% משלוש
היסטוריה בתחרות השלשות: לא השתתף.
למה מגיע לו להיות שם: הממוצעים למעלה הם ממוצעים עונתיים, מאז שהוא קודם לחמישייה (15 משחקים) המספרים שלו הם 2.3 שלשות למשחק (שווה מקום לרביעי בליגה) ו46.7% מהשלוש (חמישי). השנה הוא מייצב את עצמו כאחד הקלעים הטובים שיש לליגה הזו להציע.



גארי ניל (סן אנטוניו ספרס)
ממוצעי עונה בשלשות: 1.6 שלשות למשחק (מוביל את שחקני השנה הראשונה), 39.6% לשלוש.
היסטוריה בתחרות השלשות: אין. כאמור, שנה ראשונה
למה מגיע לו להיות שם: אמנם היבול של הרוקיז השנה הוא קטן יחסית, אבל יש מנהג להביא לתחרות הזו רוקי. ניל הצליח למצוא לעצמו מקום לא רע ברוטציה של סן אנטוניו, ויכול גם להפתיע בתחרות הזו ולהפוך לשם-דבר בליגה.



דורל רייט (גולדן סטייט)
ממוצעי עונה בשלשות: 2.7 שלשות למשחק (ראשון בליגה), 41.7% לשלוש.
היסטוריה בתחרות השלשות: אין.
למה מגיע לו להיות שם: קלעי השלשות המוביל בליגה עד עכשיו (והיחיד עד כה שעבר את רף 100 השלשות העונה). גם הוא די אנונימי לקהל הרחב, וההשתתפות שלו בתחרות יכולה להיות חשיפה לא רעה עבורו.






עמרי כספי (סקרמנטו קינגס)
ממוצעי עונה בשלשות: 1.6 שלשות למשחק (רביעי בין שחקני השנה השניה), 40.4% לשלוש
היסטוריה בתחרות השלשות: אין.
למה מגיע לו להיות שם: כי הוא יפנה לקהל היהודי, שיכול לשם על הכרטיסים לאירוע האולסטאר. כי הוא ייצג את בירת קליפורניה, וכי אין מצב שהNBA תיקח אותו עוד פעם לתחרות החיובים שלה.



אז מי לדעתי ינצח?
אני מאמין שלשלב הבא יעלו ריי אלן, ניק יאנג וניל או כספי. הם פשוט הקלעים הטובים יותר (המספרים של רייט מנופחים בגלל שיטת המשחק בגולדן סטייט). נלך עם כספי בשם הפטריוטיות.
לדעתי מי שיקח את התחרות הזו הוא ניק יאנג. 

אין תגובות:

פרסום תגובה