יום שני, 4 באפריל 2011

ביקורת אלבום - תכל'ס - לא נורא


את ההרכב 'תכלס' (ראשי תיבות לתנו כבוד לסחבק) אתם כבר אמורים להכיר מהבלוג שלי. שנה שעברה הכתרתי אותם בתואר 'פריצת השנה' אחרי שהוציאו את מיקסטייפ הבכורה 'יאללה! vol1' ולפני מספר שבועות הוציאו את אלבום הבכורה - והסיבה שלשמה התכנסנו כאן - שזכה לשם 'לא נורא'


אולי זו הלחות שלוקחת ממני כל אפשרות של ניסיון לחשיב מקורית, אבל כל פעם שהתחלתי לכתוב על האלבום משום מה נזכרתי בשיר הנושא של הסדרה 'עספור': עולם ורוד. כשחשבתי על זה יותר, הבנתי שבאמת יש לא מעט קווי דמיון.
1. הדמויות:
למי שלא מכיר, הסדרה 'עספור' מסתובבת סביב ארבעה חברים: מוטי, שהוא הצלע הרצינית יותר בחבורה, איציק השרמנטי שתמיד מצליח להסתבך וקצר את ניוטון - שניים שהם למעשה אחד - שבהרבה מקרים הם הדבק של העלילה. בעולם התכל'סי יש לנו שלוש דמויות: נאצ'ה הוא המקבילה של מוטי, גם בגלל התפאורה (חכו, סעיף נפרד) וגם בגלל שהוא הרבה פעמים הקול השפוי בחבורה. אקסטרה ג'י הוא גרסאת הראפ של איציק, הליידיז מן שתמיד מצליח להסתבך בצרות (ע"ע השיר 'או שיט') ואיליה הוא למעשה קצר וניוטון מחוברים יחדיו. הסטלן ה'טמבל' שמחבר את הכל יחד.

2. הסביבה:
הלוקיישן המרכזי ב'עספור' הוא חוות האוטובוסים בה מתגוררת הרביעייה. משם בעצם מתנהלים רוב החיים שלהם. במקרה של תכל'ס אין מקום אחד מדוייק, אבל המקום שמקבל הכי הרבה דגש הוא החדר של אותו נאצ'ה (ואפילו מוקדש לו הסינגל החדש - 'הופ, עוד סחבק בחדר'). בנוסף, כיוון שבמוזיקה עסקינן, אי אפשר להתייחס למוזיקה של תכל'ס בלי להתייחס, טוב, למוזיקה. גדי חינקיס (הידוע כמקדדי ג'י) הוא זה שרקח את הביטים של האלבום הזה (בניגוד לביטים של המיקסטייפ שהיו מבית אקסטרה ג'י). קצת כמו חוות האוטובוסים, הביטים של גדי יכולים להראות ממבט ראשון לא נוחים, אפילו מרתיעים, שלא לדבר על חוסר קשר בין אלמנט אחד לשני. אבל אחרי שתי שמיעות (זה מה שלקח לי, לפחות) מתרגלים לעומס על האוזן ומגלים את המורכבות, אבל גם את הנוחות, בצלילים האלה.

3. הסלנג:
החבר'ה של עספור הכניסו מילון שלם של סלנג ירושלמי לשפה הישראלית - כל כך הרבה מילים שNRG הקדישו אשכרה זמן לכתוב מילון עברי-עספורי.
באשר לאנשי תכל'ס - גם שם ייקח כמה דקות להתרגל לשפה. החל מהכינוי 'סחבק' שתראו לי מישהו שעדיין משתמש בו ואראה לכם בן שישים עם מכנסיים קצרות מדי, דרך מילים שלקוחות מהעולם של הסנופ דוג והג'י פאנק (יש להם אשכרה שיר שנקרא לכי ביאץ', לא באלבום, אמנם, אבל במיקסטייפ) ועד לשלל מילים הלקוחות מעולמו של הסטלן המצוי פחות או יותר ('הבאתי את בני עם ריזי וחומי אפגני וגולדסטאר', בתור דוגמה מייצגת. מתוך 'הופ! עוד סחבק בחדר'). ומכאן בנושא קשור:

4. הסטלנות:
כמו החבר'ה בעספור, גם כאן העישונים (והאלכוהול, האמת) על שלל סוגיהם מהווים חלק נכבד מהעלילה. לא שהם מהווים את המטרה, לפחות לא בד"כ. אבל הדברים האלו, אליבא דתכל'ס, הם כמו סאונדטרק טוב לרואד-טריפ. אפשר לעשות את זה גם בלי, אבל זה עושה את הכל הרבה יותר מעניין.

5. הנושאים:
אז על מה בעצם האלבום הזה? כמו שהסיפור האמיתי על החבר'ה בעספור הוא למעשה על חבורה של בני עשרים ומשהו שמנסים להסתדר בחיים, ככה גם כאן. בדרך קורים כל מיני דברים, שהם כותבים עליהם: הם מסתבכים (כמו בשיר 'או שיט'), רעבים (בשיר 'יש לי משהו להגיד לך', אחד הקטעים הכי מצחיקים שנכתבו, אלא אם את מאלה שהתעצבנת על הפרסומת של גולדסטאר. וכן, זה בכוונה נכתב בלשון נקבה), סתם מסתלבטים ('הופ! עוד סחבק בחדר') וכמובן רודפים אחרי הבחורות ('אחי, אחי') והכסף ('אם היה לי שקל'). אבל מה שעומד מעל הכל זה החבר'ה.

6. החבר'ה:
המושג 'חבר'ה' קיבל התייחסות כבר בהמון מקומות. רק מהשנים האחרונות אפשר לראות את 'הפמליה' מחו"ל ואת 'מסודרים' מהארץ. עספור, ולדעתי גם תכל'ס, עושים את זה בצורה הכי טובה שאפשר, ומכוונים בהחלט לאיזור ה"אחרי-תיכון-לפני צבא" ו"אחרי צבא". נכון להיום יש סטיגמה לא כ"כ טובה על החבר'ה האלה - בד"כ בהקשר של אלימות ואלכוהול ודברים בסגנון הזה, אבל ברוב הגדול של המקרים המונח של ה'חבר'ה' מתייחס סה"כ לקבוצה של חברים. תכל'ס הצליחו לתפוס את זה במיקסטייפ ובאלבום. אם באירוחים (ויש לא מעט מהם) ובשירים (אני וכל החבר'ה, מהמיקסטייפ או צחוקים עם החבר'ה מהאלבום). למי שהישיבות עם החבר'ה על סיגריה-בירה-נרגילה-ג'וינט הן חלק מהחיים, או לפחות לא נראות רחוקות - יהיה כיף לשמוע את האלבום.

ועכשיו לשורה התחתונה:
האלבום של תכל'ס - כן, כמו עספור - הוא אחלה של דבר להעביר איתו את הזמן ולהנות ממנו. לא מדובר במשהו שהולך לשנות לכם את החיים - שוב, כמו עספור - אבל מדובר ב13 רצועות של פאן, מוגשות על אחלה ביטים ועם אחלה אמ.סיז. אז אם אהבתם את עספור, אם אתם בעניינים של צחוקים עם החבר'ה, חושבים מה היה קורה אם היה עליכם שקל ושהמחשבה הבאה אחרי 'או שיט' היא 'לא נורא' אז רוצו לקנות את האלבום (ותיכף נגיע למה ואיך), כולה 50 שקל. גם ככה יש יובש, אין לכם על מה להוציא את זה.

אחרון ודי: מופע ההשקה:
תכל'ס משיקים את האלבום שלהם במוצאי שבת הקרוב, ה-21.8 במועדון הברזילי (אגב, אחת ההופעות האחרונות במועדון שהולך להסגר). אתם מוזמנים לבדוק את זה בפייסבוק. הם כמובן מביאים את כל החבר'ה להופיע, ואפילו את - מוכנים לטוויסט בעלילה? - תבור מעספור עם ההרכב שלו 'דורג'מן' שיחמם.

טוב, עכשיו אחרון באמת: איך משיגים את האלבום?
אז למי שרוצה לשנן את המילים כדי להגיע מוכן להופעה, האלבום כבר נמצא בחוץ. ניתן להשיג אותו דרך המוכרים של תכל'ס (המינוח שלהם, אגב, הוא 'סחבקים מורשים'). פשוט תפנו אל תכל'ס בפייסבוק ו-או במייל takhles@walla.com והם יפנו אתכם לסחבק המורשה הקרוב לביתכם.

ולסיום באמת גילוי נאות: ניתן להשיג את האלבום גם אצלי (כלומר, אני 'סחבק מורשה'), עם זאת הביקורת נכתבה ללא שום אינטרס אישי (כמו אגב, גם זה שאני מוכר את האלבום) אלא מתוך רצון אמיתי לעזור לחבר'ה האלה, שעושים אחלה של מוזיקה.

אין תגובות:

פרסום תגובה