בתודעה הציבורית שלנו דיוויד בלו (לשעבר בלות'נטל) זכור לנו בעיקר בתור קלעי שלשות מצוין. כזה שמקבל את הכדור, ולא משנה איפה בחצי המגרש של מכבי הוא נמצא - אפשר לסמוך על זה שהזריקה שלו תמצא את הרשת. בשבועות האחרונים דיוויד בלו נמצא במה שאוהבים לכנות 'משבר קליעה'. מאז המשחק מול חימקי במוסקבה (כולל) קלע בלו רק 5 שלשות מ-21 נסיונות.
כשמסתכלים על התמונה הרחבה יותר, מגלים תמונה קצת שונה. מאז שעזב בלו את מכבי בפעם הקודמת (כלומר אי שם ב-2008) הוא כבר לא אותו קלעי כמו שהיה. העונה שבה הוא שיחק בלה-מאן שינתה אותו, והפכה אותו לשחקן רב גוני הרבה יותר. מאז אותה עונה הוא אמנם לא קולע מבחוץ כמו שהיה (36% משלוש בלה-מאן ו36.3% שנה שעברה במכבי. השנה, אגב, הוא עדיין עומד על 37.9%. בשתי העונות לפני לה-מאן הוא היה על למעלה מ-45%), אבל הוא הפך להיות שחקן רב גוני הרבה יותר ומראה יותר אגרסיביות בשני צידי המגרש. גם הדיווחים מהאימונים - שמציינים קודם כל את המשמעת העצמית של בלו - תומכים בטענה הזו.
בלו הפך להיות לקלעי 'סטריקי', כזה שיש לו רצף של משחקים שבהם הוא 'חם' וקולע באחוזים גבוהים ומיד אחריו בא רצף משחקים בשבו הוא 'קר' ומוצא רק את הטבעת. ככל שבלו מתרגל לרעיון הזה ככה הוא פחות כופה את עצמו על המשחק והולך יותר פנימה. העובדה שהוא ידוע כקלעי מצוין כופה על השומרים שלו להשאר צמודים אליו ומאפשרת לו לחדור לסל יותר בקלות, תוך שהוא משתמש בגוף שלו בצורה שרק משתפרת והולכת.
בלו הפך להיות לקלעי 'סטריקי', כזה שיש לו רצף של משחקים שבהם הוא 'חם' וקולע באחוזים גבוהים ומיד אחריו בא רצף משחקים בשבו הוא 'קר' ומוצא רק את הטבעת. ככל שבלו מתרגל לרעיון הזה ככה הוא פחות כופה את עצמו על המשחק והולך יותר פנימה. העובדה שהוא ידוע כקלעי מצוין כופה על השומרים שלו להשאר צמודים אליו ומאפשרת לו לחדור לסל יותר בקלות, תוך שהוא משתמש בגוף שלו בצורה שרק משתפרת והולכת.
אז למה פתאום צפו הטענות על הקליעה שלו? בעיקר כי מכבי משוועת לקלעי חוץ. שנה שעברה וויזנייבסקי וגם אלן אנדרסון מילאו את הצורך הזה (גם פניני היה בכושר טוב יותר) ובתוך הבלאגן הזה בלות'נטל (כרגיל) מצא את מקומו. השנה פארגו, ובעיקר פרקינס, לא ממש קולעים מבחוץ כך שהאשם נופל על מי שנתפס אצלנו כקלעי החוץ האמין ביותר של מכבי, אם כי לא תמיד בצדק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה