יום שלישי, 24 במאי 2011

יאללה - הביתה!

בפורום NBA ומכללות דנו בשבועיים האחרונים (לא באופן רצוף, כן?) על נושא יתרון הביתיות ועד כמה הוא באמת מהווה יתרון.
קבוצות עובדות קשה מאד במשך 82 משחקים על מנת שיהיו להן יתרון ביתיות (המושג ע"י קבלת המאזן הטוב יותר) ועלתה השאלה - האם באמת כדאי לעבוד כל כך קשה? האם לא עדיף לשמור את השחקנים טריים?

הנתונים שמובאים כאן הם לא תשובה מוחלטת, כמובן, אבל הם נותנים התחלה של מושג בנושא. בשורה התחתונה - כן, כדאי לעבוד עבור יתרון ביתיות.

הנתונים שבדקתי הם:
1. כמות הסדרות שהקבוצה הביתית נצחה
2. מה המאזן הביתי (כמה נצחונות ביתיים וכמה הפסדים ביתיים) של הקבוצה הטובה יותר (זו שניצחה בסדרה), במהלך הסדרה
3. מה מאזן החוץ של הקבוצה הטובה יותר בסדרה
4. מה מאזן הבית של הקבוצה עם יתרון הביתיות
5. מה מאזן החוץ של הקבוצה עם יתרון הביתיות
לדוגמה - נניח שניו יורק וניו ג'רזי מתמודדות בפלייאוף. הניקס עם המאזן הטוב יותר בעונה הסדירה, לכן יש להם את יתרון הביתיות. נניח שהניקס מנצחים את משחקים 1,2 ו-5 בבית ואת משחק 6 בחוץ, ומפסידים את משחקים 3 ו-4 בחוץ. 
אז הניקס ניצחו את הסדרה הביתית, מאזן הבית שלהם הוא 3 נצחונות ו-0 הפסדים ומאזן החוץ שלהם הוא נצחון אחד ושני הפסדים. (בגלל שלניקס יש את הביתיות, הנתונים לגבי שאלות 2 ו-3 זהים למספר 4 ו-5 בהתאמה)

מבט כללי
כדי לקבל כמות נתונים מספקת אספתי את כל הסדרות מ-20 השנה האחרונות, סה"כ 300 סדרות (בכל פלייאוף 15 סדרות - 8 סדרות סיבוב ראשון, 4 חצאי גמר איזוריים, 2 גמרים איזוריים וגמר אחד) ו-1536 משחקים.
נתונים כלליים (לחצו על התמונה להגדלה)
סה"כ אנחנו יכולים לראות כי יתרון הביתיות הוא אכן משמעותי, מתוך 300 הסדרות 226 מתוכן נוצחו על ידי הקבוצה הביתית. עולה כאן השאלה האם המספרים הללו משמעותיים, כיוון שהקבוצה הביתית היא זו עם המאזן הטוב יותר, ולכן (כנראה) הקבוצה הטובה יותר. אנחנו יכולים לראות כאן שהקבוצה הטובה יותר תנצח ב85% ממשחקי הבית שלה, אבל רק ב56% ממשחקי החוץ שלה. 
באשר לקבוצה המגיעה לסדרה עם יתרון ביתיות - היא מנצחת ב-75.6% ממשחקי הבית שלה, לעומת 46.5% בלבד בחוץ. אם 'נחליף' את הביתיות, הרי שסיכויי הקבוצה לעבור שלב קטנים משמעותית.

חיתוך לפי כמות משחקים (סדרות הטוב מ-5 וסדרות הטוב מ-7)
 בשלב הבא בדקתי את ההתפלגות בין המשחקים - ההשערה שלי הייתה שבסדרות 5 משחקים הסיכוי להפתעה הוא גדול יותר (צריך לנצח פחות משחקים) ולכן אם נסתכל על סדרות שבעה משחקים בלבד, נראה הבדלים גדולים אפילו יותר. הנתון הזה היה נכון חלקית. אמנם אנחנו רואים שנתוני הקבוצה הטובה יותר בסדרות 5 משחקים גבוהים יותר (86% בבית, 60% בחוץ), אבל ניתן להסביר זאת בקלות, כיוון שסדרות 5 משחקים היו נהוגות רק בסיבוב הראשון של הפלייאוף, בו ההבדלים בין הקבוצות הביתיות (מדורגות 1-4) לקבוצות החוץ (5-8) יכולים להיות גבוהים. מצד שני אנחנו רואים הבדלים (קטנים, אמנם) בין אחוזי הנצחונות בסדרה כולה (76% כללי, 75% בסדרות הטוב מ-5, 76.5% בסדרות הטוב מ-7) ובאחוזי הניצחונות לקבוצה הביתית (76.1% לעומת 75.6% בכללי בבית, ו-46.3% לעומת 46.5% לקבוצה הביתית במשחקי חוץ).
נתון שמעניין לראות הוא משחקי ההכרעה - אם במשחקי 5 (בסדרות הרלוונטיות) או במשחקי 7 (כנ"ל). ב78% מהמקרים (61 מ-78 משחקים) הקבוצה הביתית תנצח.

התפלגות לפי סדרות




השלב הבא הוא לבדוק לפי סוגי הסדרות, מן הסתם בסיבוב הראשון יש הבדלי רמה משמעותיים יותר (לפחות בין המדורגות 1 ו-2 ל7 ו-8) מאשר בגמר האיזורי. הנתונים מאשרים את שתי הסברות: בנוגע לסיכויי ההפתעה בסדרה בעלת 5 משחקים לעומת שבעה, ואת התקרבות הרמות ככל שהסדרות מתקדמות.
נתוני סיבוב ראשון
בסיבוב הראשון של 5 משחקים, אנחנו רואים 75% נצחונות לבעלת הביתיות בסדרה. לעומת זאת, בסיבוב ראשון בעל 7 משחקים, ישנו אחוז נצחונות בסדרה של למעלה מ-80%. הסיבה היא, כאמור, שבפחות משחקים ישנו סיכוי גבוה יותר לתפוס את היריבה לא מוכנה ולהפתיע אותה למרות יתרון ביתיות. בנוסף, עקב הדינמיקה של הסדרה יהיה קל יותר להפתיע את היריבה - בסדרה של 5 משחקים, אם ניצחת את משחק 2 בחוץ, עכשיו אתה חוזר הביתה לשני משחקים נוספים, עם המומנטום, ויכול לגמור את הסדרה. בסדרת 7 משחקים, אם היריבה ניצחה את אחד משני הראשונים, תהיה צריך לחזור במשחק 5 אליהם הביתה.

נתוני חצאי גמר איזוריים
בחצאי הגמר האיזוריים אפשר לראות שעדיין קיימים הבדלי רמות, אם כי הם מצטמצמים לעומת הסיבוב הראשון (בסדרות 7 משחקים) הקבוצות הטובות יותר מנצחות ב-85% מהמקרים בבית (לעומת 87% בסיבוב הראשון) ובמשחקי החוץ 54% (לעומת 56.5% בסיבוב הראשון). ישנם פחות נצחונות בית באופן כללי (77.7 לעומת 80.6 בסיבוב הראשון) אך נשמר פער של כ-30% בין הנצחונות בבית ובחוץ.

נתוני גמרים איזוריים
בגמרים האיזוריים ניתן לראות את המשך המגמה - הבדלי הרמות מצטמצמים, ולכן הקבוצה הביתית מנצחת פחות, אך הפער באחוזים נשמר. (82.5% בבית מול 54.5 בחוץ לקבוצה המנצחת, 68.3% לעומת 39.4% לקבוצה הביתית), למעשה, בשלבים אלו יתרון הביתיות הופך להיות חשוב אף יותר, בגלל הירידה בסיכויי לניצחון חוץ. ניתן לראות כי לראשונה בהתפלגות לפי משחקים סיכויי הקבוצה הביתית נשארים תמיד מעל 57%. 

בגמר עצמו אנחנו רואים פתאום שינוי בתנודת הגרף. ההבדל נובע משתי סיבות:
הראשונה היא שלעתים אנחנו רואים איזור אחד שחזק באופן משמעותי מהאיזור האחר. כך, לדוגמה, בין השני 1999 ו-2003 זכו רק קבוצות מערביות (הלייקרס וסן אנטוניו) ולרוב ניצחו בקלות יחסית את המתחרה מהאיזור המזרחי, לעומת קרבות קשים במערב.
נתוני הגמרים
הסיבה השניה היא עקב שיטת הגמר. בניגוד ליתר הסדרות, בהן הקבוצה עם יתרון הביתיות מארחת את סדרות 1,2,5,7 ומשחקים 3,4 ו-6 משוחקים אצל הקבוצה בלי יתרון הביתיות, במשחקי הגמר הקבוצה הביתית נהנית מרצף של שני משחקים פעמיים - משחקים 1,2 ומשחקים 6,7 - ואילו הקבוצה בלי יתרון הביתיות מקבלת שלושה משחקים ברצף (3,4,5). לנצח קבוצה, באותו אולם, במשך שלוש פעמים ברצף (במיוחד אם הפסדת את שני הראשונים, או אפילו אם ניצחת אחד) זו משימה קשה מאד. לראיה, אחוזי הנצחונות במשחק 5 - השלישי ברצף - עומדים על פחות מ-50%. 
עם זאת, יש לזכור כי המדגם במשחקי הגמר - באופן טבעי - קטן משאר הסדרות, ולכן כל סטיה קטנה לכאן או לכאן היא משמעותית מאד.
נתון נוסף שעולה - וגם הוא צריך לעמוד בסימן שאלה, כיוון שהמדגם הוא קטן במיוחד - הוא העובדה שב-20 השנים האחרונות אף קבוצה לא הפסידה את משחק 7. 

חיתוך אחרון - נתוני סדרות צמודות

 החיתוך האחרון שבוצע הוא נתוני המשחקים בסדרות הצמודות. סדרה צמודה הוגדרה כסדרת הטוב מ-5 שהסתיימה ב-5 משחקים או סדרת הטוב מ-7 שהסתיימה ב6 או 7 משחקים.
ראשית בולט עניין הקלות היחסית של 'הפתעה' או הגעה למשחק מכריע בסדרת 5 משחקים. מתוך 96 סדרות של הטוב מ-5, 32 הגיעו למשחק 5 (שליש), לעומת זאת רק 46 סדרות הגיעו למשחק 7 (מ-204 - 22%). 

 בנושא הסיכויים לנצח במשחקי ההכרעה נגענו כבר, האחוזים הם גבוהים יותר וניתן לראות כי בסדרות צמודות, אחוז הנצחונות במשחק 7 הוא הגבוה ביותר (!) מכל הסדרה. מעניין לראות כי הנתונים החריגים בסדרות הם משחק מספר 2 בסדרת הטוב ב-5 (כלומר שבירת הביתיות) ומשחק מספר 4 בסדרה של הטוב מ-7 (והגעה במומנטום חיובי למשחק 5, שבו חוזרת הביתיות ליריבה). בסה"כ ניתן לראות גם כי מתוך 148 סדרות, 93 נוצחו בבית (63%).

לסיכום, ניתן לראות כי יתרון הביתיות מקנה לקבוצה יתרון קבוע של כ-30% (עד למעמד הגמר, בו היתרון מצטמצם, בעיקר עקב שיטת הסדרה). קבוצות - אשר חשופות לנתון הזה - צפויות להמשיך ולנסות להשיג אותו. אמנם אין בכך הבטחה להצלחה בפלייאוף (כפי שראינו העונה אצל סן אנטוניו, שהודחה ע"י המדורגת שמינית במערב), אבל מדובר בשיפור הסיכויים.

אין תגובות:

פרסום תגובה