יום ראשון, 15 בינואר 2012

21, עדיין לא בירח

רון 'נמש' כהן עובד כבר לא מעט שנים בסצינה הקטנה הזו של ההיפ-הופ הישראלי. כחלק מקבוצת אפרקאט (בה יצא 'עכשיו אני מקליט'), מארגן מעגלי פריסטיילים, בחודשים האחרונים בניהול פורום מוזיקה שחורה בתפוז ועכשיו כאמן סולו. השבוע הוא משחרר סנונית ראשונה מהפרוייקט הראשון שלו כאמן עצמאי והיא נקראת 'עבדים'. הפרוייקט כולו נקרא '21'.



את 21 הוא מגדיר כ'פרוייקט קונספט שנכתב כולו מנקודת מבט של חייל קרבי.'. ביקשתי ממנו קצת יותר פירוט והנה מה שהוא סיפר:
אני השתחררתי מצה"ל בערך לפני חצי שנה אחרי שירות קרבי. בפרוייקט רציתי לבטא את המחשבות שחיות אצל כל חייל קרבי,
חלק מהמחשבות מציפות בשמירות, חלק מגיעות כשחברים מהפלוגה מתאבדים וחלק כשאתה יוצא הביתה. 

היחס לקרביים שגוי לגמרי בדור שלנו והחלטתי להראות את זה.

לדוגמה הציבור הכללי - "ממשיך ללכת..כדי לשמור על אנשים שאפילו לא עוצרים לי טרמפ" ו-"ואולי אם לוחם לא היה נחשב לפרייאר, הרופא לא היה פוזל אל הברכיים שלי עם פלייר"

למשל התקשורת "בעיתון רשום שלוחמים עישנו נרגילה, בזמן שחצי מהצבא שמים כל בוקר סטילה"
מלא מלא חיילים נתפסים בבסיסים על סמים ולא עושים על זה רעש, אבל כש3 חיילים קרביים נתפסים בבסיס עם נרגילה - זה עושה כותרות, למה?

הקצינים הגבוהים שדואגים לתנאים של עצמם במקום של קרביים: "בזמן שהחבר'ה בצריפין נהנים מאחלה אוכל, ישנתי כל החורף בלי תנור עובד באוהל"

תעשיית המוזיקה למשל "כמה לשיר על ציונות זה סבבה, העיקר להיות בבית כל יום בארבע"(ג'ובניקים..)

את השירים כמו שאפשר לדמיין כתבתי במהלך השירות, לדעתי רוב רובו של הפרוייקט היה מוכן מילולית לפני שנתיים.
כמובן עם היציאות הדלילות כקרבי, לא יכולתי להקליט בזמן השירות.
ידעתי שברגע שאשתחרר אלה השירים הראשונים שאני מקליט...
הרגשתי שעד שלא אוריד את זה מהלב שלי - אני לא אוכל להתקדם לדבר הבא.

העבודה על הפרוייקט הייתה מעניינת במיוחד, זה הדבר הראשון שאני עושה לאחר שעזבתי את הקבוצה אפרקאט [איתם עבדתי על "עכשיו אני מקליט" עוד לפני שהתגייסתי, ובעצם מאז ומתמיד היו החבר'ה שאיתם עסקתי במוזיקה]. החלטתי שהפרוייקט הזה יהיה "התנסותי" מבחינתי בכך שאנסה לעבוד עם כמה מפיקים, אלמד איך אנשים שונים עובדים - ואנסה להבין מה הדרך הכי טובה בשבילי.
העבודה עם אלון מלמד,עידו מיימון,זיי.קיי וסיי הייתה מגוונת ומעניינת. אומנם אם הייתי מקליט במקום אחד עם מפיק אחד הפרוייקט היה יותר מגובש מוזיקלית, אבל לדעתי הבחירה שלי הייתה חשובה. אני גם מאמין שהליריקס מגבש את הפרוייקט מספיק (מקווה).

כבר בשלב מוקדם מאד החלטתי שלא יהיה נכון לארח ראפר בפרוייקט, היה לי חשוב שכל מילה שנכתבת בפרוייקט הזה תהיה על ידי. האירוחים שכן הבאתי - היו לצורך ביצוע פיזמונים.

המטרה בפרוייקט היא לא לגרום לילדים להתגייס לקרבי, למרות שאשמח אם כמה נערים יחשבו לעשות את זה בעקבות הפרוייקט.
כל מה שאמרתי היה לצורך מטרה אחת - לגרום למאזין לחשוב. רק אם נחשוב על המצב הקיים, נוכל להגיע להבנה שישנן בעיות. ההבנה שיש בעיה היא "הודאה" כמו השלב הראשון בגמילה, זה השלב הראשון בדרך לפתרון.


השם 21 עבורי הוא ההבדל בין קרבי למשתמט, כי לכל אחד מהם המספר מייצג משהו בהקשר הצבאי. לחייל קרבי זה מייצג כמה ימים הוא סגר ולמשתמט זה מייצג את הפרופיל.
בנוסף אני השתחררתי ב20 לחודש ככה שה21 זה בעצם היום הראשון כאזרח...



כחייל קרבי בעצמי, שעושה שירות מילואים פעיל, אני מבין את הביקורת של נמש על הצבא, וזו נקודת מבט מעניינת לדעתי. לכן אני מחכה לשמוע איך יהיה הפרוייקט המלא. עושה רושם שנמש מגיע לפרוייקט הזה עם הרבה מה להגיד וזה תמיד טוב. בגיל 21 נמש עדיין לא הגיע לירח, אבל בשלב הזה, נראה לי שיותר חשוב לו שתקשיבו למה שיש לו להגיד.

אין תגובות:

פרסום תגובה