יום שלישי, 15 במרץ 2011

למה אני אוהב את טראווי מק'וי

אל הפרסונה של טראווי מק'וי התוודעתי - כמו רבים אחרים בארץ - בזכות השיר Cupid's Chokehold שסימפל את breakfast in america והיה להיט פה לפני איזה 4-5 שנים. הלהיט הזה, כדרכם של להיטים נגנז אל השכחה הקולקטיבית, עד שלפני כמה חודשים הפציע להיט חדש מסולן הלהקה הזו - טראווי מק'וי. ללהיט קראו billionaire. רוב האנשים בארץ בכלל לא זכרו את השיר ההוא. ההימור שלי הוא שגם את billionaire לא יצליחו לזכור. הוא אפילו לא ייזכר בתור האירוח הגדול של התקופה של ברונו מארס, בשביל זה יש את Beautiful girls של BOB. אולי זה ממצה את טראווי, זה שגם אם הוא יבליח הוא אף פעם לא יהיה זה שייזכר. אף פעם לא יהיה זה שמצליח בגדול. לוזר, בקיצור. 

ובדיוק בגלל זה אני אוהב אותו.
קצת פריטי טריוויה על מר מק'וי - הוא נולד בניו יורק לפני כמעט 30 שנה, בן לאבא מטהיטי ואמא אירית, מהאבא הוא לקח את האהבה למוזיקה השורשית והגרובית, מהאמא את האהבה לרוק וגם, כנראה, את הגמלוניות. כתוצאה מכך האלבומים של טראווי (כסולן וכמנהיג להקת Gym Class Heroes) מושפעים מאד מסגנונות מוזקליים שונים - ראפ, רוק, רגאיי, פופ וכו'.





אגב, מי שמסיימת את הקליפ הזה היא לא אחרת מאשר קייטי פרי אשר באותה תקופה התחילה את הפריצה שלה (והוציאה את השיר I kissed a girl). בזמנו השיר הזה הוקדש לה ואילו באלבום הנוכחי הוא כבר מקדיש לה שיר קשה הרבה יותר - Don't Pretend שבו הוא מאשים אותה על כך שלמעשה יצאה איתו רק על מנת להתקדם בקריירה שלה ושבגדה בו במהלך הקשר שלהם. טראווי עבר תקופה קשה מאד מאז הפרידה מקייטי שעזבה אותו לטובת ראסל בראנד (בתמונה, ובאמת שאני מצטער על זה). הפרידה והדיכאון הובילו את טראווי (שוב) אל תוך תקופה של סמים, אלכוהול ושאר תסמינים של רוק-סטאר עם משאלת מוות, ורק מוות אמיתי (של בן דודו אייזיה ושל חברו הית' לדג'ר) הובילו אותו לגמילה.




אחרי ההתאוששות טראווי חזר לכתוב ועבד על אלבום הסולו החדש. כמו במקרה הקודם גם כאן הלהיט הגדול מהאלבום מחביא למעשה את שאר השירים (המצוינים) בדיסק.


אני מאד אוהב את הביצוע הזה לBillionaire, טראווי וברונו יוצאים שם מאד אנושיים. באופן כללי טראווי הוא בחור שעושה רושם מאד אנושי. הוא עדיין רוצה לחזור להיות ילד (ומדבר על זה גם באחד השירים באלבום האחרון) עדיין חולם את החלומות שלו על להיות מיליארדר. עדיין מחפש אהבה. נראה כאילו כל ההצלחה הזו נפלה עליו לגמרי בטעות.

כשאני חושב על זה שוב טראווי הוא לא לוזר. פשוט, בניגוד למה שרוב הכוכבים מנסים למכור לנו, הוא בנאדם כמו כולנו.


אין תגובות:

פרסום תגובה